#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם שחט את הפר במקום הוידוי או במקום אחר.	במקום הוידוי	יומא פרק שלישי לו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה נקרא צפון לגבי שחיטת קדשי קדשים, לר' יוסי ב""ר יהודה, לר' אלעזר בר""ש, לרבי."	"לר' יוסי ב""ר יהודה רק החלק שמול המזבח ממש (32 אמה), כי צריך שיהיה 'על ירך המזבח'.<br>ר' אלעזר בר""ש מוסיף גם בין האולם והמזבח, אפילו שאינו ירך ממש.<br>רבי מוסיף גם עד הקיר המזרחי של העזרה."	יומא פרק שלישי לו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איזה מקום בעזרה לא נחשב צפון לגבי שחיטת קדשי קדשים לכו""ע."	האויר שבין כותל בית החליפות ולמערב ולצפון, כי אין רואים משם את המזבח.&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;	יומא פרק שלישי לו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע חשבה הגמ' שאם כתוב ופרו היה עומד בין האולם ולמזבח זה אינו כרבי שמוסיף אף מקום דריסת רגלי הכהנים, הרי לכאורה אינו חולק על ראב""ש שמוסיף בין האולם ולמזבח, כי אם הרחוק כשר ודאי שהקרוב יהיה כשר."	&nbsp;כי אם כן מדוע פרו היה עומד דוקא בין האולם והמזבח ולא באיזה מקום שירצה.	יומא פרק שלישי לו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע למסקנה אין ראיה שהמשנה שאומרת 'פרו היה עומד בין האולם והמזבח' סוברת כראב""ש ולא כרבי."	"כי הרי גם לראב""ש היה יותר מסתבר להעמיד את הפר ממש מול המזבח ולמה העמידו אותו בין האולם ולמזבח,על כרחך משום חולשה דכהן גדול, וא""כ גם לרבי למרות שכל העזרה כשרה העמידו אותו שם משום חולשה דכהן גדול. [שלא יכבד עליו משוי מזרק הדם]&nbsp;"	יומא פרק שלישי לו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ראשו לדרום ופניו למערב. מדוע לא עמד ישר כשפניו למערב.	<div>אמר אביי גזרה שמא ירביץ גללים [וגנאי להראות בית הרעי שלו לצד המזבח, וחלקו האחורי היה בחוץ].</div>	יומא פרק שלישי לו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד סומך בכל קדשי קדשים.	הזבח עומד בצפון [שקדשי קדשים טעונים צפון], ופניו למערב [ואחוריו למזרח].<br>והסומך [הבעלים] עומד במזרח [אחוריו למזרח] ופניו למערב.&nbsp;	יומא פרק שלישי לו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היכן מניח את ידיו בשעת הסמיכה, והאם חציצה פוסלת.	בין קרניו. (שיהיה על ראשו ממש)&nbsp;<div>וחציצה פוסלת.</div>	יומא פרק שלישי לו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה נקרא שמו בית החליפות.	שהיו בו 24 חלונות של 24 משמרות כהונה, חלון לכל משמר, ששם גונזים סכינים של קודש, וסכין נקרא חילוף (חלף) בלשון ערבי.	יומא פרק שלישי לו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במה נחלקו רבי יוסי הגלילי ורבי עקיבא לגבי וידוי על קרבן עולה.	"רבי יוסי הגלילי אומר שמתודה על עוון לקט שכחה ופאה, שאין לוקין עליו, ולכן עולה באה לכפר עליו.<br><span style=""text-align: start;"">רבי עקיבא אומר ש</span><span style=""text-align: start;"">[אין עולה באה אלא על עשה ועל לא תעשה שניתק לעשה. אבל]</span><span style=""text-align: start;""> לקט שכחה ופאה לוקין עליו, ואין העולה מכפרת עליו.</span><br><div><span style=""text-align: start; font-size: 16pt !important;"">ואביי ורב ירמיה נחלקו האם הסיבה שלר' יוסי לא לוקים היא משום שבאמת הוא ניתק לעשה, או משום שהוא כתוב בצורה של לאו הניתק לעשה.</span><span style=""text-align: start;"">&nbsp;</span></div>"	יומא פרק שלישי לו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע רש""י לא גורס מעשר עני בין העבירות שמתודה עליהם בקרבן עולה לר' יוסי הגלילי."	כי למעשר עני יש וידוי בוידוי מעשר 'וגם נתתיו ללוי זה מעשר ראשון ליתום ולאלמנה זה מעשר עני', אבל ללקט שכחה ופאה אין להם וידוי.	יומא פרק שלישי לו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	'לא תאכל כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה'. האם נחשב לאו מעליא ולוקים עליו או לא.	"לפי ר' ירמיה נחלקו בזה ר' יוסי הגלילי ור' עקיבא. לר' יוסי לא לוקים כי אינו דומה ללאו דחסימה ולר' עקיבא לוקים.<br>לפי אביי לכו""ע לוקים על זה, כי 'לגר אשר בשעריך' ודאי מעיקרא משמע."	יומא פרק שלישי לו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולקט קצירך לא תלקט לעני ולגר תעזוב אותם. מה נחלקו ר' עקיבא ור' יוסי הגלילי בלאו הזה.	לר' עקיבא לוקים עליו כי 'לעני ולגר תעזוב' מעיקרא משמע, ואינו לאו הניתק לעשה.<br>לר' יוסי הגלילי לא לוקים עליו, ונחלקו בדעתו.<div><ul><li>לר' ירמיה אינו לוקה כי אינו לאו מעליא, דהעשה נכתב אחרי הלאו ואינו דומה ללאו דחסימה (בין אם נחשב ניתק לעשה ובין אם לא).&nbsp;</li><li>לאביי כי הוא לאו הניתק לעשה, כי לעני ולגר תעזוב השתא משמע [לאחר שלקט ועבר על לא תעשה ניתקו הכתוב לעשה וציוהו לעוזבו שם]</li></ul></div>	יומא פרק שלישי לו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו חטא, עוון, פשע.	חטא הוא שוגג כמו שנאמר 'נפש כי תחטא בשגגה'.<br>עוון הוא מזיד שנאמר 'הכרת תכרת הנפש ההיא עוונה בה' (ואין כרת אלא על המזיד).<br>פשע הוא מרד [להכעיס] שנאמר 'מלך מואב פשע בי', 'אז תפשע לבנה בעת ההיא'.	יומא פרק שלישי לו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו סדר הוידוי לפי ר' מאיר ומהם הראיות שלו	עויתי פשעתי חטאתי<br>שנאמר 'והתודה עליו את כל עונות בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם' <br>וכן במשה הוא אומר 'נושא עון ופשע וחטאה'&nbsp;	יומא פרק שלישי לו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	'אז תפשע לבנה'. מה הכוונה, ומה לומדים מזה.	מרדו יושבי לבנה על מלך יהודה. ולומדים מזה שפשעים אלו המְרַדִים.	יומא פרק שלישי לו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הקשו חכמים על דברי רבי מאיר בסדר הודוי.	לא מסתבר שמתחיל במזיד (עוון) ואחר כך במרד (פשע) ולבסוף בשוגג (חטא), אם על הזדונות ימחלו לו אין צריך לבקש שוב על השגגות.	יומא פרק שלישי לו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו סדר הוידוי לרבנן ומהם הראיות שלהם	חטאתי עויתי פשעתי. <br><ul><li>בדוד הוא אומר חטאנו עם אבותינו העוינו הרשענו </li><li>בשלמה הוא אומר חטאנו והעוינו רשענו</li><li>בדניאל הוא אומר חטאנו ועוינו והרשענו ומרדנו</li></ul>	יומא פרק שלישי לו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך מישבים חכמים את הפסוק שהביא ר' מאיר 'נושא עוון ופשע וחטאה'.	"
<div>
<div>
<div>אמר משה לפני הקב''ה: רבש''ע, בשעה שישראל חוטאין לפניך ועושין תשובה, עשה להם זדונות 
כשגגות [והכי קאמר, נושא עון ופשע - כחטאת שוגג].</div></div></div>"	יומא פרק שלישי לו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה ההלכה במחלוקת ר' מאיר וחכמים בסדר הוידוי, מה החידוש בדברי רב, ומה היה עם השליח ציבור.	"רב אמר שהלכה כחכמים.<br>החידוש בדבריו שלמרות שמסתבר טעמו של ר' מאיר מהפסוק, מ""מ הלכה כחכמים.<br>השליח ציבור אצל רבה עשה כר""מ, כי אמר שיש לו סמך מהפסוק של יום כפור עצמו."	יומא פרק שלישי לו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ההוא דנחית קמיה דרבה ועבד כר""מ. מה הוא היה."	שליח ציבור שמסדר בתפילת יום כיפור סדר עבודת הכהן הגדול, על שם 'ונשלמה פרים שפתינו'.	יומא פרק שלישי לו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וכפר בעדו ובעד ביתו. מנין שמדובר בוידוי על הפר (כפרת דברים) ולא בכפרת דמים.	"בתחילה למדו בגז""ש משעיר המשתלח שנאמר בו 'כפרה' (יעמוד חי לפני ה' לכפר עליו) ואין בו כפרת דמים, וע""כ שהיא כפרת דברים.<br>ואם יש לך להשיב ולומר שאולי נאמר גז""ש משעיר הפנימי [שנאמר בו כפרה במתן דמים, ועוד שאין בו כפרת דברים] - הרי מניה וביה א""א לומר שזו כפרת דמים שהרי הפר עדיין לא נשחט."	יומא פרק שלישי לו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שחטא הוא שוגג.	שנאמר 'נפש כי תחטא בשגגה'.	יומא פרק שלישי לו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שעוון הוא מזיד.	שנאמר 'הכרת תכרת הנפש ההיא עוונה בה' (ואין כרת אלא על המזיד).	יומא פרק שלישי לו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שפשע הוא מרד להכעיס.	שנאמר 'מלך מואב פשע בי', 'אז תפשע לבנה בעת ההיא'.	יומא פרק שלישי לו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ראשו לדרום ופניו למערב. איך זה יתכן.	אמר רב בעוקם את ראשו.	יומא פרק שלישי לו א		
